שיפור הדיוק האבחוני והניהול של הפרעת דיכאון מז’ורי באמצעות התערבויות מוזיקליות מותאמות וגירוי נוירו-אקוסטי: מוזיקה ונוירו-אקוסטיקה בטיפול בMDD -
Music and Neuro-acoustics in MDD Treatment
##plugins.pubIds.doi.readerDisplayName##:
https://doi.org/10.47513/mmd.v18i2.1084Λέξεις-κλειδιά:
Major depressive disorders Neuro Acoustic Loop Methodology, Diagnostic challenges, Self-reported symptoms, Clinical assessments, Music therapy, Cognitive function, Auditory stimulation, Neural networks Treatment efficacyΠερίληψη
תקציר:
הפרעת דיכאון מז’ורי (MDD) היא מצב פסיכיאטרי שכיח ומשתק, המאובחן בעיקר על סמך דיווחים סובייקטיביים של תסמינים ושיקול דעת קליני, ולעיתים מוביל לאבחון מאוחר או כזה שאינו מדויק. מחקר זה בוחן האם טיפול במוזיקה מותאמת אישית, בשילוב עם גירוי נוירו-אקוסטי (NAS) ומתודולוגיות לולאה נוירו-אקוסטיות (NALM)יכול לשפר הן את הדיוק האבחוני והן את תוצאות הטיפול בקרב אנשים עם .MDD
נערך מחקר אקראי מבוקר בשיטות משולבות (mixed-methods) במרכז המחקר המדעי המתקדם קשמיר (KASRC) בהשתתפות 94 נבדקים שאובחנו עם MDD (קבוצת התערבות: ;n = 47 קבוצת ביקורת:(n=47 קבוצת ההתערבות קיבלה טיפול מוזיקלי מותאם אישית, הכולל מודולציה אקוסטית מבוססת NALM במשך 30 דקות ביום לאורך שישה שבועות, בעוד קבוצת הביקורת האזינה לצלילי רקע ניטרליים.
התוצאות הכמותיות הוערכו באמצעות שאלוןBeck Depression Inventory-II (BDI-II) , סולם Hamilton לדיכאון ,(HDRS) אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) והדמייה תפקודית של המוח .(fMRI) נתונים איכותניים נאספו באמצעות ראיונות מותאמים אשר בחנו תגובה רגשית, מעורבות ורווחה סובייקטיבית.
התוצאות הראו ירידה ממוצעת של כ-35% בציוני BDI-II ו HDRS בקבוצת ההתערבות, לעומת שינויים מזעריים בקבוצת הביקורת. הממצאים הנוירופיזיולוגיים הצביעו על עלייה בסנכרון בתחום גלי גמא (~40 הרץ) ושיפור בקישוריות התפקודית בתוך רשתות פרה-פרונטליות-לימביות בעקבות ההתערבות. המשתתפים דיווחו גם על שיפור בוויסות הרגשי, באיכות השינה ובמעורבות בטיפול.
ממצאים אלה מצביעים על כך שטיפול מוזיקלי מותאם אישית בשילוב גירוי נוירו-אקוסטי מהווה תוספת טיפולית לא פולשנית הניתנת לשחזור, אשר עשויה לשפר את האבחון והטיפול ב-MDD, עם השלכות פוטנציאליות באשר להערכה אובייקטיבית ודיוק בבריאות הנפש.
